יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:י״א

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור בראשית רבה ע״ד:י״א
11 זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וגו' טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, דִּקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה בראשית לא, לח לט, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאֲרִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵף וְאוֹכֵל מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן בְּכָל יוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילָן, תַּלְמוּד לוֹמַר ישעיה לא, ד: כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. בראשית לא, לט: גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, קָרְיִין לִי גַּנָּבָא בִּימָמָא וְגַנָּבָא בְּלֵילְיָא. מָה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קכד, א: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר תהלים כב, ד: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. בראשית לא, מא: זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר עֶשֶׂר פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ל, לד: הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶאֱמַר בראשית לא, מא: וְהֶחְלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.
פירוש יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:י״א
11 שכך גזר הקב"ה לארי כו'. אין לזה רמז במקרא. ובילקוט גריס שיהיה הארי אוכל ממנו בכל יום חמכה ואולי דריש רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי כתיב רחליך ועזיך בל"ר ומיעוט רבים שנים. ואילי צאנך כתיב בל"י כי העיקר הוא הסומך צאנך ולא הנסמך אילי וזה חמשה. ואף כי צאן הוא שם המין אשר לא יתרבה אבל בנחמיה נמצא בל"ר ומפרש לא שכלו ולא אכלתי כי לא נגרע מהם ולא נאכלו על ידי ארי. ומה שבחר לאמר ארי ולא דוב וחיה אחרת משום שבארץ ארמי מצויים אריות. ואולי בשביל זה נקראת ארם במ"ם נוסף בסוף:
12 גנבא ביממא פי' בפרהסיא וגנבא בליליא פי' בסתר ובערמה והפירוש הזה נראה מהילקוט: